השניות היא נושאה של כל חכמת הדורות ; נקודת המוצא שלה היא לדעת אותה , מטרתה להתגבר עליה . ( בובר , דניאל , ( 136 כפי שציין אליוט וולפסון , שאלת היחס בין ריבוי התופעות בעולם ובין אחדותן היא הדחף המניע את כלל יצירתו של בובר . עבור בובר לא הייתה זו שאלה פילוסופית בלבד , אלא ביטוי לדחף רליגיוזי לגשר על פני הריבוי שבמציאות באמצעות כינונה של אחדות . ברצוני להוסיף שני גורמים מלכדים המצטרפים לכינונה של האחדות שאדון בהם בהרחבה בהמשך : ( א ) האיחוד , הקשור אצל בובר תמיד לספרת הקודש , אינו ממומש בדרך השגרה , אלא באמצעות מצבים נפשיים תודעתיים מיוחדים . 3 וולפסון , בעיית האחדות , . 423 ברגמן הדגיש את חתירתו של בובר לגשר על פני השניות הקוטבית שבהוויה : "גשירת גשרים , קוטביות הוויה , ואיחוד הקטבים , דו השיח שאותו מבצע האדם בין בפיו בין במעשיו ובהווייתו של ממש , הם עד היום הנושא העיקרי של הפילוסופיה של בובר" ( ברגמן , החשיבה הדו שיחית , יב . ( ניתן לדעתי לראות בשניות את נקודת המוצא לריבוי שבמציאות , ולראות בהגותו של בובר ניסיון לגשר על השניות ועל הריבוי שבמציאות . 4 ראו דבריו הנלהבים של בובר על האקסטזה...
אל הספר