פרק חמישי אסתר סוויסה ורבי שמעון בר־יוחאי

מחולה למרפאה במסורת העממית של פולחני הצדיקים ביהדות שמור לרבי שמעון בר יוחאי מקום מיוחד . התנא הכריזמטי . הסגפן והמלומד בנסים בן המאה השנייה הוחזק מימים ימימה כדמות המיתית המרכזית בקבלה . ספר הזוהר , היצירה המרכזית בספרות הקבלה , יוחס לרבי שמעון מאז הופעתו במאה השלוש עשרה ( ליבס תשמ"ט ; . ( Schoiem 1954 מעמדו הקנוני של הזוהר בכלל , ודפוסי ההערצה הטקסיים כלפי הספר בקהילות המגרב בפרט , סייעו להעצים ולהאדיר את דמותו של רבי שמעון בקרב יהודי מרוקו . כפי שצוין בפרק המבוא , הרבה מדפוסי הערצת הקדושים במרוקו צמחו בזיקה להילולת רבי שמעון ודרכי פולחנו . המסורת המזהה את קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון היא עתיקת ימים , לפחות מן המאה השתים עשרה לספירה , והעלייה לרגל לקברו בעת ההילולה , שנקבעה במאה השש עשרה לל"ג בעומר , היא כנראה ההתכנסות הסדירה הגדולה במדינה . נוטלים בה חלק עשרות אלפי חוגגים מכל קצווי הארץ ועדות ישראל . בשלהי שנות השבעים הקדישה אסתר סוויסה , אישה כבת ארבעים מירוחם , חדר לרבי שמעון בר יוחאי בדירתה הצנועה שבפאתי העיירה , והכריזה על עצמה כמרפאה מכוחו של התנא המהולל . תמונתו של רבי שמ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה