בהתאם לתיזת הציות המוגבל שנדונה לעיל , תצדקנה תורות של מוסר מדיני במקרים רבים הפרות חוקים הפוגעים בערכיהן . המסקנות המעשיות שתנבענה מתיזה זו במסגרת תורות מוסר פוליטי הנוגדות זו את זו , תהיינה לעיתים קרובות סותרות . אם חוק או מדיניות נתונים פוגעים באורח משמעותי בערכים מסוימים של מוסר מדיני פלוני , אזי בהתאם לאותו מוסר צריך להפר חוק זה . אם מוסר מדיני אחר מנוגד לפלוני בעניינם של ערכים אלה , נובע מכוח הנחה זו שהוא צריך להורות הוראה מנוגדת , ולהיפך . בחברות שהנמנים עליהן מחזיקים בתורות מנוגדות של מוסר מדיני , נראה כי אנשים יפגינו חוסר הגינות אלה כלפי אלה אם יתפסו את הפרות החוק המבוססות על ערכיהם כמוצדקות בה בשעה שישללו את זכות יריביהם הפוליטיים להפר על יסוד ערכיהם שלהם . ובכן , למרות שהם אינם מכירים בצדקתן של ההפרות המבוססות על ערכי המוסר המדיני היריב , עליהם להכיר בזכות ההפרה של מי שמחזיקים במוסר זה . האם באמת מי שמתיר לעצמו להפר את החוק בגלל שהוא פוגע בערכי המוסר הפוליטי שבו הוא מחזיק ואינו מתיר לאחרים להפר בשם ערכי המוסר שבו הם מחזיקים הינו בלתי הוגף בהקשר דומה מציע לנו רז טיעון שיש בו ...
אל הספר