דנתי בחלק הראשון של הפרק הקודם בשאלה אלו תנאים צריכה מערכת מדינית למלא כדי שחובת הציות תתפוס לגבי חוקיה . אבל כפי שאנו כבר יודעים , העובדה שמערכת פוליטית ממלאת תנאים אלה ושחובת הציות תופסת לגביה , אין פירושה שחובה זו מכתיבה ציות כל אימת שהיא חלה , בכל נסיבות שהן . חובת הציות לחוק אינה חובה מוחלטת , ואינה יכולה להיות כזאת . היא חובה שייתכן כי תוכרע לעתים על ידי שיקולים מוסריים אחרים . מה הם השיקולים הללו ? מהו משקל חובתיהציות לחוק לעומתם ? בשאלות אלה אעסוק בפרק הנוכחי . התשובות להן תרכבנה תורה על גבולות חובת הציות . לא אוכל להשיב כאן תשובה מלאה לשתי השאלות הללו . תשובה מלאה לשאלה הראשונה , היינו , מה הם השיקולים המצדיקים הפרת חוק ? תלויה בתשובה לשאלה מהי התורה הערכית שבה ראוי להחזיק . ניסיון להשיב לשאלה זו חורג הרבה מעבר לגבולותיו של חיבור זה . אצביע כאן על השיקולים המצדיקים הפרת חוק , במידה שהללו נובעים מן ההיגיון הפנימי של ביםוסיה שנדונו בפרקים הקודמים . היגיון פנימי זה יהיה גם הבסיס לתשובה שאשיב לתת השאלה השנייה על גבולות חובת הציות : השאלה כיצד למדוד את משקלה של חובה זו ביחס לערכים ...
אל הספר