דוורקין מציע לתפוס את חובת הציות לחוק כבת למשפחת חובות שהוא מכנה חובות השתייכותיות , או קהילתיות . דוגמאות מובהקות של חובות אלה קשורות במשפחה ובחברים . את מקור חובות אלה לא ניתן לעגן בבחירה החופשית של בעליהן . "אפילו התחברויות שאותן אנו תופסים כהסכמיות מעיקרן , כגון ידידות , אינן נוצרות באקט אחד של התחייבות חוזית . "מכוונת ואם את חובות החברות קשה לבאר על בסיס של בחירה והסכמה , ודאי וודאי שקשה להשתמש בבסיס זה כשמדובר בחובות משפחה וחובות השתייכות אחרות . חובות אלה מוטלות על אנשים מכוח שייכותם לקבוצות גם בלא שבחרו או הסכימו להשתייך אליהן . הן מוטלות עליהם מכוח שייכותם לקבוצות טבעיות או קבוצות המתהוות באופן התפתחותי , ושלגביהן יש נוהג חברתי הרואה בחברות בהן בסים לחובות אלה . את החובה הפוליטית , סבור דוורקין , ניתן לראות כאחת מחובות ההשתייכות . "הנחות מקובלות [ ... ] על אחריויות השתייכותיות מורות כי אפשר למנות בתוכן את החובה הפוליטית " ... בהמשך הוא מנסה לטעון לעניין זה ולהעצימו . ראוי להבחין בדבריו של דוורקין בין שלוש תיזות . לפי האחת , חובות של השתייכות קהילתית הן בסיס אפשרי לחובה הפוליטי...
אל הספר