" כשמספר אנשים מנהלים פעולות משותפות בהתאם לכללים ובדרך זו מגבילים את חירותם , לאלו שכפפו עצמם למגבלות אלה יש זכות , במקרה הצורך , לכפיפות דומה מצד אלה הנהנים מכפיפותם . אפשר כי הכללים יורו שלרשויות יש סמכות לאכוף ציות ... אך החובה המוסרית לציית לכללים בנסיבות כאלה קיימת הודות לאלה מקרב הקבוצה המשתפים פעולה זה עם זה , ויש להם זכות מקבילה / 'לציות ה . ל . א . הארט , שניסח דברים אלה , וג'והן רולס , שכינה אותם "עיקרון ההגינות" ופיתחם , סבורים כי הם מספקים בסיס לחובת הציות לחוק . בהתייחסותם של מחברים מסוימים אל הטיעון לחובת הציות על יסוד הדברים הללו , מובלעת תפיסתו כטיעון שבמינוח אריסטוטלי הוא טיעון של צדק מתקן . ככזה הנחתו העקרונית המרכזית היא כי מי שזכה בטובים כתוצאה מפעילותם של אחרים , חייב לשאת במחירם אפילו אם לא ביקש מראש כי יסופקו לו . אך את הטיעון ניתן לתפוס גם כטיעון של צדק חלוקתי . ורק ככזה ראוי לתפסו . כטיעון של צדק חלוקתי , הנחתו העקרונית המרכזית היא כי אם ייצורם של טובים הפתוחים לצריכה של ציבור מותנה בנטלים שצריכים ליטול על עצמם לפחות חלק מן הפרטים הנמנים על ציבור צרכניו , הרי ...
אל הספר