הכרה בחובה לציית לחוק פירושה הכרה בטעם לבצע את הפעולות המצוות בחוק מפני שהחוק מצווה עליהן . ' היבט זה של מושג חובת הציות לחוק הוא חשוב וראוי להדגשה . זאת מפני שפעולות רבות המצוות בחוק נדרשות על ידי טעמים או שהן בבחינת חובות , גם בלא שהחוק מצווה לבצען . למשל : כולנו מכירים בחובות להמנע מהונאה , מגזילה ומהריגה גם בלי שהחוק מצווה עליהן . הכרה בחובה לציית לחוק פירושה , איפוא , הכרה בכך שעצם עובדת ציוויין בחוק , מטילה חובה נוספת לזו הקיימת ממילא בקשר אליהן . הקשר בין עובדת ציווייה של פעולה בחוק לבין היותה לחובה הוא קשר מורכב . בהיבטים מסויימים שלו אדון במקום אחר בחיבור זה . ' במסגרת הדיון הנוכחי חשוב לראות כיצד מטעה קשר זה לחשוב כי החובה לציית לחוק כרוכה בוויתור מראש , מצד מי שמכירים בה , על פעולה המבוססת על רצונם ושיפוטיהם שלהם . אותו מוותר עושה זאת בשיתופה של אמת נוספת על הציות לחוק , אמת הנובעת ממשמעות מושג החוק . ציות לחוק פירושו ציות לדבר שעצם יצירתו וגם תכניו אינם תלויים ברצון ובשיקול הדעת של בעל החובה לציית לו , אלא ברצון ובשיקול הדעת של אחרים , היינו של המחוקקים . יש מי שעובדה זו ,...
אל הספר