יש מי שסבורים כי חובה מוסרית לציית לחוק כרוכה מעצם מובנה בנכונות לבצע תמיד את אשר החוק אומר , תוך ויתור על הערכת טיבו ונסיבות חלותו . יש מי שמחזיקים בעמדה פחות קיצונית , אך נוקשה אף היא . הם סבורים כי החובה לציית לחוק יכולה לדור בכפיפה אחת עם שיפוט החוקים ואף עם השמעת ביקורת עליהם , ואולם , אין היא מתיישבת עם הפרתם על יסוד שיפוט וביקורת אלה . '' תפיסה זו של מושג חובת הציות לחוק הופכת אותה לבעייתית . בהנחה שחוקים עלולים לפגוע בערכים חשובים יותר מאלה שחובת הציות לחוק משרתת אותם , מעמידה תפיסה זו את חובת הציות בסתירה לעיקרון האוטונומיה המוסרית . עיקרון זה עומד ביסוד הפעולה המוסרית והאחריות המוסרית . בהתאם לו , חובתם וזכותם של כל מי שחובות המוסר חלות עליהם , לפעול בהתאם למיטב שיפוטם האישי , תוך התייחסות לכל השיקולים הרלוונטיים . פעולות שאנשים מבצעים , נחשבות לשלהם , לא לשל אחרים , ואנו מייחסים להם אחריות לפעולות אלה . כיצד אפשר לייחס להם אחריות כזו בקשר למעשים שבהם מוטלת עליהם חובה לא לשקול או לא לפעול בהתאם לשיקולים הנראים להם רלוונטיים ? יתרה מזאת : הנסיבות שבמסגרתן יחולו חוקים בעתיד , ...
אל הספר