נשים שעסקו בזנות אינן מודעות , פעמים רבות , לקורבנות שאפיינה את חייהן . במקביל לכך שבעיני החברה הן נתפסות כפגומות ומופקרות , הן רואות את עצמן באשמות במצבן , כמי שבחרו לעסוק בזנות , ואינן מבינות את הקורבנות הקשה שהיו נתונות בה , ואת הנזקים הנפשיים הקשים שהם תוצאה ידועה של קורבנות זו . מטופלות רבות מזהות , לעתים לראשונה בחייהן , כי היו קורבן בילדותן , וכי זה השביל שהוליך אותן להתדרדרות לזנות . חשוב מארד לזהות את הסימפטומים הפרסט טראומטיים המורכבים שמהם סובלות הנשים , ולהסביר להן כי אלה נזקים ידועים וצפויים מההתעללות שעברו . התערבות זו היא חלק מהתהליך החשוב של דה פתולוגיזציה של הסימפטומים , באמצעות ההכרה שהסימפטומים החמורים הם תוצאה של ההתעללות , והם מאפיינים פגיעות מיניות בילדות וזנות . ההתערבות כוללת אלמנטים של המודל הפסיכר דידקטי , שמיועד לתת למטופלת מידע על הדינמיקה של הטראומה , וללמדה להכיר בכך שהסימפטומים שמהם היא סובלת הם תוצאה של הטראומות שעברה , ואינם מעידים על מחלת נפש . מידע זה מחזק את יכולתה להבין את הבעיות שמהן היא סובלת ולהתמודד עמן ביעילות , ומפחית את תחושת חוסר האונים והס...
אל הספר