דה־פתולוגיזציה של הסימפטומים

פעמים רבות נשים שעוסקות בזנות , והן גם מכורות לסמים ומבצעות עבירות , סובלות מתיוג אבחוני מוטעה . מערכות הטיפול המסורתיות מחייגות את הסימפטומים הקשים , שהם תוצאות ידועות מראש של טראומות מורכבות ומתמשכות , באמצעות דיאגנוזות בעלות משמעות משפילה . ג'ודית הרמן תיארה כיצד נפגעי התעללות ממושכת מגיעים לטיפול פסיכיאטרי עם שפע סימפטומים , ומבטאים רמות גבוהות של Ramlow et . al ., 1997 ; Goldberg , 1995 . 13 מצוקה , והם מתייגים במערכות הטיפול על ידי דיאגנוזות שגויות 14 המצביעות על פרוגנוזה קשה . הדוגמה השכיחה ביותר היא הפרעת אישיות גבולית : "במקצועות בריאות הנפש משתמשים במונח הזה , 15 לעתים קרובות , כלא יותר מעלבון . "מתוחכם אבחון של הפרעת אישיות גבולית מתייג את הנשים כסוטות ופגימות , ומחזק את הקו המסורתי של התייחסות לנפגעות הטראומות הקשות כאל נשים "רעות" . "משוגעות"ו מערכת אבחון כזו מאשימה את הקורבן בחוסר היכולת לארגן את חייו לאחר ניסיון חיים מחריד , ומאפשרת לחברה להכחיש את אחריותה להתעללות המינית בילדות , על ידי ייחוס הבעייתיות לאישיות הפגומה של הנשים הסוטות . אבחון כזה גם מאפשר לחברה לנקוט נידו...  אל הספר