יעקב כלידשטיין אמרתו של ר' שמעון בן נתנאל , "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה , וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום , שנאמר 'כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על , 'הרעה ואל תהיה רשע בפני עצמך" ( מ' אבות ב : יג , ( נזכרה בספרות המחקר בעיקר בהקשר של הדיון באימרתו של ר' אליעזר "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים" ( מ' ברכות ד : ד ' . ( על כן יוחדה תשומת לב למציעתא של דברי ר' שמעון בן נתנאל , עד כדי התעלמות מהבעיות הכרוכות במשנת אבות בשלמותה , וגם מהלקח העולה ממנה . צירוף "תפילה" ל"קריאת שמע" הוי" ) זהיר בקריאת שמע ( "ובתפילה משמעו הקבלת מעמדן של השתיים , לפחות בכל הנוגע ל"זהירות" ולהקפדה הנדרשות בהן . ואכן דומה כי לא נטעה אם נפרש כי לפנינו שתי נורמות של חובה . לא ברור למה מטיף ר' שמעון בן נתנאל ל"זהירות" לגבי מצוות אלה , שכן קשה לומר כי לקריאת שמע ולתפילה נקשרת בעייתיות מיוחדת . האם אופיין הרוחני הוא שמעורר את הצורך בתשומת לב מיוחדת ? או אז תרמוז ההנחיה "הוי זהיר" לטיב אמירת השמע . או שמא נראו קריאת שמע ותפילה נורמות הראויות לתשומת לב מיוחדת בשל חשיבותן ? או א...
אל הספר