הבעיה הבלתי פתירה אחד הדפוסים הקטלניים ביותר , הקשורים בהתאבדות ילדים , הוא דפוס הבעיה הבלתי פתירה . מהותה של בעיה זו הוצגה בפרק חי . הערכה כזו יכולה להיעשות אך ורק מנקודת מבט משפחתית , ותהליך הערכה כזה עשוי להתמשך על פני מספר פגישות . התמקדות בילד בלבד עלולה להסוות את קיומה של בעיה כזו . יש להעריך את מידת מעורבותו של הילד בבעיה משפחתית ואת תפקידו המיוחד בפיתרונה . בפי שתואר לעיל , יש סוגים שונים של בעיות שאינן ניתנות לפיתרון . חלקם קשורים לקונפליקטים עמוקים והיסטוריים של ההורים , ואחרים משקפים יותר את מציאות הקשר ביניהם . עומק הקונפליקט בין ההורים ומידת הכחשתו בעיה בלתי פתירה נתמכת ונוצרת בין היתר על ידי קונפליקט עמוק בין ההורים . ככל שקונפליקט זה עמוק יותר ויחד עם זאת מוכחש , כך גדולה הסכנה להיווצרות בעיה בלתי פתירה במשפחה והפניית הלחצים כלפי אחד הילדים . קונפליקט גלוי בין ההורים , רציני ככל שיהיה , מסוכן פחות מבחינת יצירת נטיית הרס עצמי מאשר קונפליקט סמוי ומוכחש . הצורך בשמירת תמונה אידיאלית של המשפחה כלפי פנים וחוץ כאחד גורם לכך שהמתח הסמוי ימצא את פורקנו על ידי הפנייתו כלפי אחד הי...
אל הספר