גם נוביק ( 157 ) פיתח מודל התפתחותי הדרגתי להתאבדות מתבגרים , וגם הוא ניתן לישום בילדים צעירים , מנקודת מבט שונה מעט . גם גישה תיאורטית זו מתחילה בהצטברות בעיות ממושכות , אלא שהיא ממקדת את הבעיות לא בתחום שבין המתבגר לסביבתו , אלא בתוך נפשו פנימה . המתבגר מתענה בתחושות של אי שפיות , ביחוד על רקע דחפיו המיניים . בגלל נסיבות מסוימות חייב המתבגר להיפרד מן המשפחה ולצאת מן הבית , והוא נוכח לדעת שאינו מסוגל לעמוד בפרידה . כישלון זה מביא בעיקבותיו נסיגה להתנהגות ראשונית , המאופיינת ביחסים סאדיסטיים מאזוכיסטיים ובפגיעות הדדיות . התלות החזקה בבית , וביחוד באם , מבצבצת ועולה אל התודעה , ולהרגשה זו מתלוות גם פאנטזיות מיניות ותוקפניות בלפי האם . במאמץ הבריחה מן הפאנטאזיות המבהילות האלה יוצר המתבגר קשר חדש ומתמסר לו בלהט , אך ברוב המקרים הופך גם קשר זה לכישלון . הכעס והאשמה הופכים עתה חזקים יותר , והם מלווים בדחפים ובמחשבות רצחניות מבהילות כלפי הקרובים לו . שוב מנסה המתבגר ליצור קשר בעולם החיצוני , אך זה אינו אלא ניסיון מוסווה לפרובוקציה של דחיה , כלומר המתבגר מתכנן יצירת קשר המזמין דחיה . כתגובה ל...
אל הספר