כמו בכל תחום אחר , יש לחינוך , לתרבות ולעצם ההתנסות בחוויות השפעה מכרעת על תפיסת המוות . התיאור הבא ( 122 ) מדגים כיצד התנסות והסברה מתאימה משפיעות על מושג המוות ועל התגובה הרגשית אצל ילדים צעירים . סוזי היתה בת פחות משלוש כאשר אמה נפטרה . כשסיפרו לה על כך , שאלה מייד : איפה אמא ? אביה הזכיר לה את הציפור המתה , שהם מצאו לפני זמן קצר וקברו אותה . הוא הסביר שגם אמא מתה ונקברה , והבטיח כי יראה לסוזי היכן נקברה כאשר תרצה בכך . חודש לאחר מכן סיפרה סוזי לאביה , כי ג'ימי , שכן בן שש , אמר לה , שאמה תחזור בקרוב , כי כך אמרה אמא שלו . "אמרתי לו שזה לא נכון , כי אמא שלי מתה , וכאשר אתה מת , אינך יכול לשוב לעולם . נכון שזה ככה , אבא " ? שאלה סוזי ( שם , עמוד . ( 51 הילדה בת השלוש מדברת על המוות בצורה בוגרת הרבה מכפי גילה . היא משקפת בהחלט את מה שנאמר לה על ידי אביה . במלים פשוטות , הלקוחות מתוך עולמה , ותוך הסתמכות על הניסיון הקודם , הבהיר לה האב מה קורה למי שמת . הסבר כזה אינו מונע בשום אופן את הכאב ואת הלם האובדן , אך הוא בהחלט עוזר לילד להסתגל , להתמודד ולהתפשר עם האובדן ועם המוות בכלל . מן הנ...
אל הספר