הכאת ילדים והזנחה

שני גורמים אלה — הכאה והזנחה — נמצאו במספר מחקרים ( 90 , 54 ) כגורמי סיכון בהתאבדות ילדים . עובדות אלו נתגלו כנכונות גם במידגמי ילדים צעירים ביותר ( ו . ( המחקר המקיף ביותר בתחום זה נעשה על ידי גרין . ( 61 ) חוקר זה עשה הבחנה ברורה בין ילדים מוכים לבין ילדים מוזנחים . האוכלוסיה הראשונה הופנתה לטיפול על ידי בתי המשפט ומשרד הרווחה בעיר ניו יורק . הקריטריון ההכרחי להגדרה היה הכאה פיסית ממושכת ולא חד פעמית . אוכלוסית הילדים השניה נבחרה על בסיס החלטת בית המשפט כי ההורים נמצאו מזניחים את ילדיהם הזנחה פיסית , שכללה אי סיפוק מזון , ביגוד , טיפול רפואי והשגחה , אך הילדים לא סבלו מהבאות . בדרך זו ניסה החוקר להבחין בצורה חדה בין שני המצבים . למעשה , שימשה הקבוצה המוזנחת כקבוצת ביקורת לקבוצת הילדים המוכה , על בסיס ההנחה כי רוב הילדים המוכים הם גם מוזנחים . קבוצת ביקורת נוספת היתה מורכבת מילדים נורמאלים . גרין בדק את הנטיות להרס עצמי בשלוש קבוצות אלה . הרס עצמי כלל את ההתנהגויות הבאות : נשיכה עצמית , חתכים , כוויות , ניסיונות התאבדות , איומי התאבדות , מריטת שיער והטחת הראש בקיר . בדיקת התנהגות זו נ...  אל הספר