המעקב אחר הבדלי אישיות והתנהגות בין בנים לבנות ובני גילים שונים מעורר ענין רב . בניסיון אחד כזה ( 77 ) נעשתה החלוקה לפי שלוש קבוצות גיל . בקבוצת הגיל הראשונה , בני ארבע וחצי עד שמונה , נמצא כי התנהגות ההרס העצמי של הבנים מאופיינת בעיקר על ידי ריצה לתוך מכוניות נוסעות . הם בדרך כלל היפראקטיביים , תוקפניים ונעדרי ביטוי דיכאוני . מאפיינים בולטים אחרים הם בעיות משמעת רבות , כעס ויאוש . הבנות בקבוצת גיל זו נוקטות אמצעים דומים לבנים , הן פחות תוקפניות ופחות היפראקטיביות , אך גם הן בלתי ממושמעות . קבוצת הגיל הבאה היא בני 9 . 11 הבנים והבנות בקבוצה זו סובלים בעיקר מחרדה ומפאסיביות . בקבוצת הגיל השלישית , בני 2 ו 5 ו , הבנים סגורים מבחינה רגשית ונוטים להתנהגות עבריינית , לבריחה מן הבית , ולמצבי רוח מעורבים של תוקפנות ודיכאון . גם בנות קבוצה זו הן יותר מכונסות , אך יש להן פחות בעיות התנהגות מאשר לבנים . המימצא הבולט והמהימן ביותר הוא שהבנים הם בררך כלל יותר תוקפניים , ואילו הבנות יותר מופנמות ומדוכאות . מימצא זה משקף בעצם הבדל תרבותי כללי בין המינים , שאינו קשור רק לנטיות התאבדות . במבט מסכם ...
אל הספר