טענה נפוצה גורסת , כי ניסיונות התאבדות אצל ילדים הם מעשים של רגע , פעולה פתאומית , דחף בלתי נשלט כתגובה לאיזה גרוי סביבתי מיידי . אין בפעולה זו תכנון רב , היא אינה משקפת כוונה תחילה וגם לא תהליכים ארוכי טווח . לכן התנהגות אובדנית קשורה לתכונות כגון אימפולסיביות , היפר אקטיביות ותוקפנות בלתי נשלטת , כלומר ילדים ללא שליטה עצמית . דיון זה נוער לבדוק באיזו מידה אומנם קיים בילדים באלה מערך אישיותי כזה . תחילה אני מבקש להביא שתי דוגמאות של תופעות אובדניות מנוגדות : גדעון , שחלק מקורותיו הובאו לעיל , החל לתרגם את מישאלות ההתאבדות שלו בקפידה רבה . הוא תיכנן את מעשה ההתאבדות , כולל המסרים שהתכוון להעביר , צעד אחר צעד , תוך ציפיה לתגובות אפשריות וקבלת היזון חוזר מן הסביבה . תחילה חשב שיאמר להוריו "כמה לא כדאי , "לחיות אחר כך , אם לא יקרה דבר , יערבב צבעים שונים בתוך מים כדי ליצור רעל , ישתה אותו ולאחר מכן יודיע להוריו על מעשהו . אם לא ימות ושוב לא יתרחש כל שינוי מהותי , יתחיל לבלוע גלולות . תחילה במנות קטנות , ואחר כך במנות גדולות יותר . אם גם זה לא יעזור , יקפוץ מן הגג . גדעון היה נאמן לתוכניות...
אל הספר