אחד מכיווני המחקר של ההרס העצמי הוא החיפוש אחר תכונות אישיות האופייניות לבעלי נטיות אלה . המחקר בנושא זה סובל ממספר בעיות מתודולוגיות . בדי לקבוע איפיון מסוים במייחד את קבוצת הילדים הנדונה , יש להגדיר קודם כל את הקריטריונים שעל פיהם נבדלת קבוצת בעלי נטיות להרס עצמי . כן יש לערוך השוואה בינה לבין שתי קבוצות אחרות לפחות : ילדים נורמאלים וילדים בעלי הפרעה נפשית אחרת . רק לאחר תהליך זה אפשר להצביע על תכונה מסוימת , אם נמצאה כזו , המייחדת דווקא את הנוטים להרס עצמי . רוב המחקרים בתחום זה לוקים בחסר באחד ההיבטים האלה . יש פגמים בדרך המתודולוגית של הגדרת הקריטריונים , של דרך איסוף הנתונים , או של השוואה עם שתי קבוצות נוספות לפחות . למרות זאת , ננסה להצביע בפרק זה על כיווני המחקר והמימצאים שלהם , להראות את מורכבותם ואת הצדדים הברורים יותר , כדי לגבש נקודת מבט כלשהי , או לפחות לסכם את מצב הידע הנוכחי .
אל הספר