נטיות להתאבדות באות לידי ביטוי גם דרך משחקים , ציורים , שירים וסיפורים , שהם כלי ביטוי טבעיים אצל ילדים . יש בהם גם מסר וגם דרך של פורקן . המישחק והציור באים פעמים רבות במקום הפעולה הממשית . זהו ביטוי סמלי , המהווה ברוב המקרים תחליף להוצאה לפועל של מעשי ה ! נאבדות . עם זאת , הם מהווים גם מסר לסביבה על התהליכים הפנימיים שעוברים על הילד . קשה מאוד להעריך את היחסים בין הביטוי הסמלי לביטוי הממשי של נטיות להתאבדות ובאיזו מידה מחליף האחד את האחר . נראה כי יכולתו של הילד להביע את עולמו הפנימי באופן יצירתי מונע , לפחות באופן זמני , הפיכת נטיה נפשית לפעולה פיזית , אך אין היא מונעת לחלוטין את אפשרות ביצוע הפעולה . יש להדגיש , כי ביטוי יצירתי כפייתי בנושא מוות והתאבדות , גם אם אינו מעיד על פעולה מתוכננת , מעיד בהחלט על סכנה אצל הילד , אף שהסכנה יכולה להיות לטווח ארוך . אביא כאן דוגמאות אחדות לכל אחת מן הדרכים היצירתיות המשקפות נטיה התאבדותית או התעסקות מופרזת במוות . דליה היא ילדה בת שבע שהיתה בטיפול במשך חודשים ארוכים בגלל קשיי הסתגלות והפרעות התנהגותיות שונות . לא היו לה חברים , היא סבלה מבלבול...
אל הספר