להערכתי יש לראות את הקשר בין ניסיונות התאבדות ומעשי התאבדות אצל ילדים כתופעות דומות הנמצאות בקצוות של רצף התפתחותי . איום התאבדות , שבשלב מסוים אינו נראה חמור ואינו מעורר דאגה , עלול להתפתח בהדרגה לכלל מעשה התאבדות מסובן ולהתאבדות ממש . הסתכלות מעמיקה מראה כי גם ניסיון התאבדות שאינו נראה רציני נגרם על ידי תהליכים הרסניים ביותר , הדומים במהותם לאלה המביאים להתאבדות ממש . עובדה מחקרית היא , כי אחד הסימנים המאפיינים ביותר את הערכת הסיכון להתאבדות הוא מספר הניסיונות הקודמים ואיפיוניהם . לעיתים אפשר להבחין אצל ילדים תהליך של התקרבות הדרגתית והססנית אל המוות . התהליך מתחיל בניסיון ראשוני ובלתי מסוכן לבדוק את השפעתו על הסביבה . ניסיון זה הוא גם מעין בדיקה עצמית בהתמודדות עם החרדה מפני המוות . הניסיון השני , שבא בהיעדר התיחסות רצינית מצד הסביבה , עלול להיות נועז קצת יותר , כשמטרתו להיות בעל השפעה חזקה יותר על הסביבה . הניסיון הראשון מקהה במעט את חרדת המוות ומקל על התנסות בניסיונות מסוכנים יותר , כאילו יש משהו פחות מפחיד במוות לאחר בליעת במות מופרזת של כדורים או חיתוך של הוורידים . זהו כעין מיפ...
אל הספר