סמית 2 ) ו ) משתמש בשני מושגי יסוד להסבר התאבדות : פגיעות האגו וחלום החיים המנופץ . למעשה , הוא יוצא מנקודת מבט פסיכואנליטית מודרנית , המשלבת את עמדת יחסי האובייקט . אולם בניסוח גמיש יותר מקבלת השקפתו משמעות פנומנולוגיה . פגיעות האגו , או פגיעות האני , מתייחסת לארגון פנימי של כוחות ההתמודדות של הפרט עם המציאות ועם בעיותיו הוא , בגון אכזבות , אובדנים , תיסכולים וחרדות . תכונות מסוימות חושפות את הפרט לפגיעות גבוהה . בין התכונות היוצרות פגיעות כזו אפשר למנות את הבאות : ציפיות גבוהות כלפי העצמי ; תביעות רבות מן הזולת ; ביטוי רגשי מוגבל והתיחסות רצינית למוות כאופציה מתמדת לפיתרון בעיות . תכונות נוספות הגורמות לרגישות גבוהה נוסחו על ידי אנשים אחרים וכוללות : נוקשות בגישה לפיתרון בעיות ; זהות מינית בלתי בשלה והדגשה מוגזמת של צד אישיותי מסוים בגורם בלעדי בחשיבותו , כגון מראה חיצוני , הצלחה אקדמית וכדומה . חלום החיים מוגדר על ידי סמית כדרך יחודית ובלעדית המאפיינת את היחיד בבחירת סיפוק הצרכים החשובים , לעיתים בלתי מציאותיים , של אהבה ושל הערכה עצמית . לכל אדם חלום חיים משלו על הדרך שבה הוא מבקש ...
אל הספר