הגישה הסוציולוגית של דורקהיים

בשנת 1897 הניח דורקהיים בסיס לתיאוריה סוציולוגית על התאבדות , שהשפעתה וישומה להבנת התופעה ניכרים עד היום . בספרו 0 ) ו ) הוא מתאר מודל חברתי , שעקרונותיו ישימים לתופעות חברתיות שונות , וההתאבדות היא רק דוגמה אחת להמחשת המודל . דורקהיים טוען , כי התנהגות אובדנית היא תוצאה של עוצמת השליטה של החברה על הפרט ושל איכות הקשר שבין הפרט לסביבה , כאשר צורות מסוימות של בקרה ושליטת יתר או היעדר בקרה ושליטה עלולות להוביל להתאבדות . הוא מציג ארבעה סוגים של שליטה ויחסים שעלולים ליצור סוגי התאבדות שונים . הסוג הראשון הוא שליטת יתר של החברה בפרט בעזרת נורמות , ערבים , טקסים פולחניים וכר . חברה כזו מותירה אך מעט חופש פעולה ליחיד , ובמצבים מסוימים היא אף מכתיבה התאבדות כנורמה . סוג התאבדות זה נקרא אלטרואיסטי . החאראקירי או הקאמיקאז ביפאן הן דוגמאות למצב שבו התרבות כולאת את היחיד לתוך מעשה ההתאבדות ללא יכולת מצדו להתקומם נגד המינהג . סוג שני ומנוגד נמצא בתרבות או בתת תרבות , שיש לה מעט מדי שליטה על הפרט , על יסוד קשרים דלים ומעטים אל סביבתו . מצב זה מאפיין קבוצות אנשים ללא השתייכות למעמד חברתי או תרבותי ,...  אל הספר