הקדמה " שיתוף הציבור בתכנון" הוא מושג שלא נטמע במשפט הישראלי . בחוק המסדיר את ענייני התכנון הפיזי במדינת ישראל - חוק התכנון והבנייה , 1965-ה"תשכ ( להלן : חוק התכנון ) - אין איזכור של המונח " שיתוף . "הציבור אם נריץ את צירוף המלים "שיתוף הציבור בתכנון" באחד התקליטורים שכוללים את פסיקת בתי המשפט , נעלה חרס בידינו . הצירוף "שיתוף הציבור" מביא קומץ פסקי דין , שעליהם נרחיב את הדיבור בהמשך . גם בספרו המקיף של ד"ר שמואל רויטל , 7 יגי התכנון והבנייה , המסכם את החקיקה והפסיקה בתחום - האינדקס אינו כולל מושג כזה . נכון , אלמנטים של שיתוף הציבור קיימים בהליכי התכנון , לולא כן היינו מסיימים בנקודה זו את מאמרנו . אך אלמנטים אלה אינם תולדה של שיתוף הציבור בתכנון כרעיון , כמדיניות , כתפישת עולם או ככלי יישום . התנועה לשיתוף הציבור בתכנון כערך וככלי מדיניות , אשר תפסה תאוצה מאז שנות ה 60 בארצות המערב , השאירה רושם חיוור בלבד על המשפט הישראלי , לפחות עד כה . יש סימנים מעודדים של שינוי , וספר זה הוא אחד ממבשריו . " הציבור" ממלא תפקיד במספר שלבים בהליכי אישור תוכניות . לא נעסוק כאן בסוגיה "מיהו הציבור " ...
אל הספר