פרק שלישי: בית הספר ושאלת המבט

מסיבת פורים זהו סיפור על בוריס ואנדריי ועל מסיבת הפורים הנערכת בבית הספר מדי שנה . ראשית , הילדים : בוריס , בן תשע , צנום , שברירי וקל רגליים . כשהוא משחק בכדור או מטפס לקצה צמרתו של עץ התות העומד סמוך לחצר בית הספר , מעברה השני של הגדר , דומה בוריס ללוליין שזריזותו משלהבת את רוחו של הקהל . כשהוא יורד מן העץ כעבור שעה ארוכה , יחף ומזוהם , הוא מחליק בחופזה בעזרת ידו האחת , בשעה שידו השנייה אוחזת בחולצה הכבדה מתותים . באותה שעה עומד אנדריי מתחת לאותו עץ . הוא בן עשר ומעולם לא טיפס על עץ . אנדריי שמן . ליתר דיוק , הוא עצום . בטנו רחבה כל כך , עד שבשעת ישיבה היא משתפלת ומכסה כליל את חלציו . ברכיו עבות יותר מברכי כל הילדים בני גילו , עבות אף יותר מברכיהם של הילדים הלומדים שלוש שנים מעליו . אם יטפס אנדריי על ענף עץ התות , אותו ענף שבוריס מקפץ עליו בזה הרגע בקלילות מרהיבת עין , הענף יישבר מיד , ואנדריי ייפול ארצה תחתיו ואולי אף ישבור את מפרקתו . אבל אנדריי אינו מעלה בדעתו אפילו לנסות . שנות חייו הקצרות לימדו אותו שמוטב לו אם לא ינסה לעשות מעשים כאלה , די לו לאנדריי שלועגים לו בכל הזדמנות ושמי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד