מצייר אני לעצמי : בשעה שהפלשתים , עם ממוצא התרבות הכרתית , בעל תכלית , מאורגן ארגון חמור , מוכשר יפה ומאומן יפה לצבא , מצוייד למופת במכשירים טכניים , התחילו לוחמים לשם הגמוניה בארץ ישראל ושעבדו את שבטי ישראל שכניהם , נתלכדה סיעה קטנה של בחורים מעפילים בתוך שבט דן ונשבעו לגדל שערם פרע , כפי המסורה מימי דבורה על המתנדבים , ולהמר מן היין , עד שיוסר עול הפלשתים . והואיל והשבטים שלא נפגעו סרבו להשתתף במלחמת שחרור וגם לא רצו לתמוך בנשק , ערכו המתקשרים מלחמת גרילה לכל חוקתה . מדי פעם בפעם התנפלו אחדים מהם בלהט הצהרים , בשעה שהכל נחים , על מושבי הפלשתים , הציתו את השדות והרגו בחימה עזה את כל הגברים שהתיצבו נגדם ; וטרם חשו אחיהם לעזרה , נעלמו הם כלעומת שבאו . וכשם ששיר הגיבורים הילל מנהיגים שבגלל טבע הלהבה שלהם נקראו בכינויים , "ברק" ו"אשת לפידור , " ! ציוו על העם להשיב לשליחי הפלשתים שיבואו לחקור , מי הם המתנפלים : "שמשון , בן השמש האוכלת , טורף האריות , עשה . איש אינו יכול לתפסו , כי לו הצליחו לאסרו בעבותים הם יישרפו בעורו של בן השמש כפשתים אשר בערו . "באש וכשלבסוף גברו עליהם , התגוננו עוד לפ...
אל הספר