- ע"ע דבר ; קרית-םםר . ההר ' וזאת מחוסר אתר מתאים מבחינה ארכיאולוגית בדרומו של הר חברון . אבל היו חוקרים גנות' אליגר ) שלא קיבלו את הזיהוי הזה' והציעו אתרים שונים באזור ההר' אף על פי שחסר היה בהם מימצא ארכיאולוגי מתאים . בשנת 1954 הציע גאלינג לזהות את קרית ספר שהיא דביר בחירבת רבוד שבין חברון וא טיאהריה . ולהצעת זיהוי זו תימוכין בתוצאות הסקר ( 1968-1967 ) וחפירת הניסיון של כוכבי באתר . ( 1969 ' 1968 ) חירבת רבוד יושבת על ראש צוק בפיתולי נחל חברון ( נ"צ . ( 1515-0933 שרידי חומה מן התקופה הכנענית המאוחרת ( מאות י"ד-י"ג לפסה"נ ) מקיפים שטח של 60 דונם בקירוב' כן נמצאו שרידי חומה ממאה טי לפסה"נ' המקיפים שטח של 50 דונם בקירוב . לרגלי התל' שרידים של פרבר פרזות' הקרוי בשם חירבת רבדה . שטחו חמישה דונמים בקירוב' והוא היה מיושב בעיקר במאות 'ז- 'ח לפסה"נ . על גבעה סמוכה בית הקברות של היישוב ( מהתקופות הכנענית והישראלית . ( עד היום שותים התושבים מי בורות . כשלושה ק"מ צפונית מזרחית מן התל שתי בארות הקרויות ביר עלקה אל-עליאני וביר עלקה א תחתאני ( היינו באר העלוקה העילית ובאר העלוקה התחתית . ( ממימצא ...
אל הספר