קליה.

- ( בכמה כ"י ודפוסים עתיקים : קל ; ה . ( מן הלויים שלקחו נשים נכריות' ולפי הכתוב הוא קליטא ( עז' י ' כג ' ( היינו שנוסף על שמו ק ליה נודע גם בשמו' או כינויו' הארמי קליטא ( ע"ע . ( השם קליהו בא בחותם עברי לקליהו / דמלאל' ממאה זי או תחילת מאה וי לפסה"נ . רודולף קושר את היסוד קל בשורש קלה = בזה' והוא משווה את השם קליה לשמו הארמי של האיש קליטא שהוא מפרשו ננס או נכה ( על פי ויי כב'כג : שרוע וקלוט . ( ולטעמו פירוש השם : הי הקל בו' ביזה אותו . אבל קשה שייקרא אדם בשם מאוס כל כך . וגם פירושו לשם קליטא מפוקפק . באואר הולך בעקבות השבעים המעתיקים את השם — קוליה ; KcoXaa : A ; KcoXeia : B ) והשווה גם בעזרא החיצון ט'כג , ( KwKioq : A ; Kcovcx ; : B — ורואה בו צורה משנית של קוליה ( ע"ע . ( את היסוד ק ל בשם ק ליהו הוא מסביר כצורת העבר בבניין קל מן השורש קול = דבר ; ופירושו : הי דיבר . אולי יש להסביר את הצורה קליה כתולדה של הצורה קןוליה שנתקצר בה הדיפתונג ; אבל צורות  אל הספר