קלי, קליא, קלוי.

קלי הוא דגן ( שעורה או חיטה ) ק לוי באש . זוהי הדרך הפשוטה ביותר להתקינו לאכילה , ולפיכך עשו כן בשעת הקציר ( רות ב' יד . ( קלי הכינו מן התבואה בעודנה רכה - אביב' ועל כן היתה מנחת הביכורים קרבה דווקא ק לי ( ויי ב'יד . ( לפי פירושם של חז"ל מנחה זו היא העומר ( ע"ע . ( על כן שנינו בעניין הבאת העומר ( משי מנחי י ' ד ה : ( קצרוהו ונתנוהו בקופות הביאוהו לעזרה' היו מהבהכין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלי . משקרב העומר היו העם מותרים לאכול מן התבואה החדשה לחם וקלי וכרמל ( וי' כג'יד . ( מהזכרתו בכמה כתובים נמצאנו למדים כי קלי היה מזון מקובל על אנשי צבא ( שמ"א יז'יז ; כה'יח ; שמ"ב יז'כח ' ( כנראה משום שהיה מזון מרוכז נוח לטילטול . המנהג לקלות דגן טרי לשם אכילה חטופה - נשתמר בארץ-ישראל עד ימינו ; אלא שאין לקלי עוד החשיבות הכלכלית שהיתה לו' כפי הנראה' בתקופת המקרא . ש . קרויס , קדמוניות התלמוד ב / א , תל-אביב תרפ"ט , ; 160—158 א . מלמט , היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל , 347 . 'n DALMAN , AuS 3 , 18 , 33 , 261 , 265 ss  אל הספר