רגולציה ופיקוח על ארגוני המיגזר השלישי

ניסן לימור רגולציה ופיקוח על תאגידים הם תוצאה בלתי נמנעת מטבע היווצרותם ומהעברת סמכויות או פעילות לאדם או לחבר בני אדם הפועלים בשמם של אחרים בתור נאמנים לנכסים לא להם . הסוגיות של רגולציה ופיקוח מתחדדות דווקא בארגונים הפועלים ללא כוונת רווח , שבהם האינטרס האישי אינו כלכלי . מי צריך אפוא לקיים את הרגולציה . האם חובה זאת מוטלת על המדינה , על הציבור , על המיגזר השלישי בכללותו או על הארגון הבודד ? האם יכול כל אחד מאלה לקיים רגולציה ופיקוח יעילים ? מה הן ההשלכות על החברה ועל היחסים הבינמיגזריים הנובעים מקיומה של הרגולציה ? האם ראוי להרחיב את החוק , או להותיר מרחב נורמטיבי ואחריות עצמית למיגזר השלישי ? מהותה של רגולציה אינה בקרה ופיקוח על התנהלותו של תאגיד שהוקם כחוק . מהותה מתייחסת להיבטים חברתיים , כלכליים ופוליטיים בחברה מוגדרת בזמן נתון . מודלים שהתפתחו בעולם מצביעים על צורך בשילוב ותיאום בין המדינה למיגזר השלישי , האמורים להשלים זה את זה . על המדינה ליצור את המרחב החוקי , ואילו על המיגזר השלישי ליצור את המרחב הנורמטיבי וליטול על עצמו אחריות , המקבלת ביטוי בקביעת סטנדרטים והליכי אקרדיטצי...  אל הספר