היציבות הכלכלית והפוליטית של מצרים וירדן מבוססת על התמיכה הכלכלית והצבאית האמריקנית , על כן ממילא שתי המדינות האלה מהוות גורם מייצב באזור . מדינת ישראל חייבת להתחמש גם מול סכנה עתידית מצרית , זאת בהנחה שבשלב מסוים ייפול השלטון המצרי הנוכחי . אם כי הסיכויים לכך נראים עתה קטנים למדי , בכל זאת תמיד יש להתכונן לקראת אפשרות בלתי נוחה כזאת . מצרים מודעת לכך שכל מהלך נגד ישראל יוביל לסנקציות כלכליות אמריקניות . היא מכירה בכך שכלכלתה ויציבותה החברתית מותנים בסיוע האמריקני , כפי שאמר מובארק בעבר , "רק אם יציעו לי 10 מיליארד דולר לשנה , אסכים לבחון אפשרות לשינוי יחסי , "לישראל ובאומרו זאת ידע כמובן שאין לו אופציה כזו . יש לציין שמצרים נחשפה גם להשקעות ריאליות ופיננסיות מן העולם , לצד הסיוע האזרחי והצבאי הנדיב אותו היא מקבלת מארה"ב . כך שהסטטוס קוו של שלום קר , נראה יציב למדי ומועיל למשטר המצרי . אך יש לומר כי מן האינתיפאדה השנייה , גדלה והתעצמה רמת העוינות של מרבית אוכלוסיית ירדן ומצרים כלפי ישראל אבל המנהיגים משני צדי המתרס שומרים על יציבות היחסים . יש לומר כי יציבות היחסים בין ישראל למצרים , נ...
אל הספר