בתחילת שנות ה 90 קבע יצחק רבץ את האסטרטגיה של מדינת ישראל , השגת הסדרי שלום עם כל שכנותיה , ובכך מניעת חדירת האויבות "הרחוקות" לסכסוך המקומי . רבץ גיבה את האסטרטגיה שלו במעשים , כאשר השלים את ההסכם עם ירדן , חתם על הסכם אוסלו , ובאוקטובר 1995 הפקיד מכתב לווין כריסטופר , לפיו תסכים ישראל לנסיגה מכל הגולן . בכך הניח את הבסיס להסכם שלום עם סוריה וגרורתה אז , לבנון . רצח יצחק רבין סתם את הגולל על האסטרטגיה שלו . בנימין נתניהו ממשיכו לא ראה עין בעין את המדיניות הפוליטית של רבין . הסכם אוסלו הלך ודעך וישראל לא הסכימה לנסיגה מהגולן תמורת שלום עם סוריה . זאת ועוד , הנסיגה מלבנון בשנת 2000 היוותה מאיץ נוסף לתהליך ההתנתקות של לבנון מסוריה , נוסף להתפתחויות אחרות , כך שכל הסדר עתידי יצטרך להיות מעתה והלאה נפרד . בשנת 2008 נראה שחששותיו של רבין התממשו במלואם , אף שחל שינוי מסוים במפת האויבים . כיום ברור שנכשלנו בהשגת הסדרי שלום אזוריים , כי אירן הגבירה באופן משמעותי את אחיזתה באזור באמצעות החיזבאללה בלבנון , והחמאס בעזה ובגדה . זאת ועוד , התהדקה מאוד הברית המשולשת אירן צפון קוריאה סוריה כנגד ארה"...
אל הספר