במשקים החשופים לעולם הגלובלי , מתבטלת לחלוטין ההבחנה בין ייצור לשירותים , ובין השוק הריאלי לשוק הפיננסי . חשיבות הברוקר , התעשיין , איש ההיי טק , יצרן קרנות הגידור והיצואן היא זהה . כולם מהווים שלבים רבי חשיבות בתהליכי הצמיחה והפעילות הכלכלית . ראוי לזכור זאת בכל צעד של מדיניות כלכלית , ובכל התייחסות ערכית לנושאי הכלכלה . לאף אחד מהם אין יתרון או חסרון ביחס למשנהו . המשבר העולמי האחרון , מעלה שאלות גם בתחום זה . אנו שומעים מנגינות חדשות ישנות , לפיהן המדינות צריכות להגיע לאיזון בין ייצור לשירותים , ולא לאפשר מעבר חד מדי לשירותים , בעיקר במדינות המפותחות .
אל הספר