שני הנגידים הקודמים פרנקל וקליין היו צפויים למדי בהחלטותיהם . מאבקם התמקד בהפחתת האינפלציה כיעד מרכזי ואולי גם יחידי של בנק ישראל . יעדיהם הושגו , להוציא מהלך אחד או שניים פוליטיים בעיקרם שנכשלו כליל ( הפחתות הריבית הדרסטיות של פרנקל בחודש ש"התפוטר" דן מרידוד , ושל קליין , בלחצים של שרון , ( ואילו שאר צעדיהם היו עקביים וברורים . סטנלי פישר הנגיד הנוכחי הוא פחות צפוי , כאשר הרחיב את תחומי העיסוק שלו כנגיד , להגנה על היצואנים , כאשר התערב בשוק המט"ח למרות שידע כי השפעתו האמיתית על שוק זה היא דלה . פישר מווסת גם את שוק האג"ח הממשלתי , בכך שיצר ביקוש מלאכותי לאג"ח הבינוניות וארוכות הטווח , לצורך הורדת התשואה . סטנלי פישר מתערב גם בנושאים מקרו כלכליים אחרים , כך שהגדרתו את המושג המדיניות המוניטרית התרחב מאוד .
אל הספר