האינתיפדה והמשבר הפיננסי

פריצת האינתיפדה ומשבר הנסד"ק , האטו מאוד את הצמיחה הכלכלית . בשנים 2002-2001 המשיכה הממשלה להגדיל את קצב ההוצאות . ושוב היה המשבר הפיננסי בלתי נמנע . האינתיפדה גבתה מן המשק הלאומי הפסדי תוצר של כ 9 אחוזים , וממילא ירדו ההכנסות ממיסים במהירות , ובגלל הגמישות הגבוהה של המיסים ביחס לתוצר , נוצר משבר פיננסי חמור למדי . בשנים 2003-2002 גדל הגירעון התקציבי לרמות של כ 6 אחוזי תוצר ויותר . התשואות הצמודות בשוק האג"ח ארוך הטווח , עלו במהירות לעבר 6 אחוזים . התשואות השקליות עלו לרמה של 12 אחוזים . המשבר היה בעיצומו אם כי לדעת רבים הוא היה מצוי רק בתחילתו . ממשלת ישראל עמדה בפני דילמה קשה , שבה הנפקות בחו"ל היו "מגלות" לכל את רמת הסיכון העצומה שישראל נטלה על עצמה , שכן הנפקות אלו היו פוגעות במידה קשה בדירוג האשראי שלה . הנפקות בארץ היו מעלות את שיעורי התשואה לרמות גבוהות במשכנתאות ובאשראי העסקי , ומונעות יכולת תפקוד של המערכת הכלכלית . מדינת ישראל עמדה אפוא בפני שוקת שבורה . השווקים "לא יכלו" לקלוט עוד הנפקות של אג"ח למימון ההוצאות , ולפיכך פחתה במהירות יכולת המדינה לשלם שכר לעובדיה או לנושיה ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד