כאשר מוניתי לממונה על הכנסות המדינה בשנת 1989 קבעתי לעצמי יעד מרכזי , שעד סיום כהונתי אשלים את התנאים הכלכליים לפתיחת כל השווקים לתחרות מיבוא , ואסייע לתהליך שלפיו ישראל תהיה פתוחה לחלוטין לתנועת סחורות , שירותים , מט"ח והון . למזלי שיעורי הצמיחה הגבוהים יצרו עודפי הכנסות ממיסים , ואפשרו הורדות הדרגתיות של כל תחליפי הפיחות ( היטלי יבוא , מט"ח נסיעות וכדומה , ( הפחתות מכסים ופתיחה הדרגתית של המדינה ליבוא מארצות שלישיות . בשש שנות כהונתי הושלם המהלך , בגיבוי של שרי האוצר , ראשי הממשלה , הנהלת האוצר ובנק ישראל . בתקופה זו הקפדתי גם שהמערכת באחריותי לא תגרום למשבר תקציבי , לכן אומדני ההכנסות היו זהירים מאוד והפחתות המיסים מתונות . הטראומה של שנת 1984 שבה נפילת המיסים גרמה למשבר כלכלי ואינפלציוני ( דרך גירעון אדיר בתקציב , ( לימדה אותי , שהאחריות על היציבות התקציבית מוטלת בעיקר על הממונה על הכנסות המדינה . זאת מפני שבהכנסות ממיסים יכולות להיות נפילות גדולות ופתאומיות ( השינויים בהוצאות מתונים בגלל חוק התקציב . ( גם היום צריכים מנהלי רשות המיסים להיות ערניים ולהקפיד על זהירות יתרה בתחזיות וב...
אל הספר