מדינת ישראל הייתה כמרקחה כאשר משפחת עופר עתירת הממון , רצתה לתרום סכום כסף גדול למוזיאון תל אביב , "תמורת" הנצחת שם המשפחה במוזיאון . לבסוף הוחלט לוותר על התרומה , וזו עברה למוזיאון ימי בבריטניה , שם העניקה המלכה אליזבת תואר כבוד למשפחת עופר . אינני תומך או מתנגד להחלטת המוזיאון , אולם ראוי לזכור , שכמו בעידן הרנסנס ואף בעת העתיקה , העשירים תרמו רבות לתרבות על ידי הזמנת יצירות שהאדירו את שמם , או באמצעות מימון חודשי או שנתי לאמנים . אין כל הבדל בין העבר להווה , צרכי התרבות גדולים הרבה יותר ממה שהמדינה יכולה לממן , על כן ראוי שעשירים המעוניינים בכך , יממנו פעילויות אלה בעילום שם , או אם ירצו בקבלת כבוד מלכים . זה טבעו של עולם וכך ראוי שיהיה . כולנו היינו רוצים אולי שהמדינה תהיה גורם המימון המרכזי של התרבות . אולם אין לכך כל סיכוי , לכן ראוי שהמדינה תעודד תרומות באמצעות פטורי מס , ולא תנסה להגדיל בעצמה ללא מגבלה את הסיוע לתרבות . זאת בעיקר משום שתרבות ואמנות הינן שירותים הנמצאים בתחרות כלכלית ועסקית בשוק . לסיכום : יש להגדיל את התקציב לתרבות , אך צרכי התרבות גדולים בהרבה מיכולת המימון של...
אל הספר