בשנות ה 90 המשיכו המגמות השליליות בשוק העבודה ובתחום החינוך . המודעות להידרדרות בשיעורי ההשתתפות של גברים חרדים ומקבלי הבטחת הכנסה גדלה והלכה , וכך גם המידע ביחס להשפעות השליליות של העובדים הזרים על התעסוקה והשכר בישראל . המשבר הפיננסי החמור שעברה מדינת ישראל בשנים 2002 / 3 חייב אותה לבצע קיצוץ מסיבי בהוצאות הממשלה , כרי להוריד את הגירעון התקציבי מ 6 לכ 3 אחוזי תוצר , וכדי לעמוד בדרישות ארה"ב שהתנתה את מתן הערבויות , בקיצוץ האמור . ממשלת ישראל ושרי האוצר , בתחילה סילבן שלום ולאחר מכן בנימין נתניהו , החליטו לבצע קיצוץ מסיבי גם במערכת הקצבאות בנוסף לשכר ולשאר הוצאות הממשלה . שר האוצר בנימין נתניהו עמד בפני דילמה קשה , כיוון שהקיצוץ התקציבי הנדרש היה מיידי . הקיצוץ בתשלומי ההעברה לצורך תימרוץ אוכלוסיות לחזור לשוק העבודה צריך היה להיעשות בהדרגה ובסימולטנית עם הצמיחה , ההכשרה המקצועית , ויצירת מקומות עבודה במשק . שני היעדים עמדו ברצף זמן בלתי זהה . לבסוף הוחלט לבצע את רוב הקיצוץ באופן מיידי כדי לפתור את בעיית הגירעון התקציבי , גם אם בטווח הקצר יהיה לכך מחיר סוציאלי כבד . הקיצוץ בהיקף של ...
אל הספר