התקופה שבין 2007-1990 מאופיינת בכללותה בהרעה מתמדת באי השוויון ברוטו בשוק העבודה , מגורמים שייפורטו בהמשך . כיום מדד אי השוויון המכונה ; ג'יני , הוא כ 0 . 51 בקירוב , והפער בהכנסות בין העשירון העליון לתחתון מגיע לכדי 12 ל . 1 העלייה בפער מורגשת בכל העיסוקים ובכל קבוצות האוכלוסייה , למן הסקטור העסקי , דרך הסקטור הציבורי והממשלה ועד המלכ"רים וחברי הקיבוצים . עלייה זו הינה תוצר ברור של תהליכי הגלובליזציה של המשק הישראלי וכישלון מערכת החינוך . וצר לומר זאת , אולם ישראל יחד עם ארה"ב ממוקמות במקום הגרוע ביותר בעולם המפותח במדד זה . אי השוויון נטו לאחר מס הכנסה והקצבאות משתפר ל 0 . 38 במדד גיני לאי שוויון , ופער ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון פוחת ליחס של 7 ל . 1 פערי הצריכה בין העשירון העליון לתחתון יורדים עוד יותר לרמה נמוכה עוד יותר של 5 ל , 1 כאשר השיפור נובע בין השאר גם מן התחולה הפרוגרסיבית של הוצאות הבריאות והחינוך של הממשלה . מדינת ישראל נמצאת בתחתית רשימת המדינות מבחינת חלוקת ההכנסות מעבודה ויגיעה אישית , אך היא בינונית ומטה , ומוצבת במקום שמיני מהסוף יחסית למדינות המפותחות ,...
אל הספר