מרבית מנהיגנו אינם נחשדים בשחיתות . הביקורת עליהם ממוקדת בעיקר בכך שאבדה הצניעות והבושה , ולעיתים מעלימים עין מעבירות על חוק הבחירות . אולם בחינה יסודית של תגובות מנהיגינו הישרים יחסית , לתופעות השחיתות אצל אחרים , מעידה שהם נוטים להיות סלחניים למדי לתופעות של שחיתות . על כן באופן ישיר או עקיף הם סייעו ועורם מסייעים לתהליך ההשחתה של החברה הישראלית . רצוני לשוב ולהדגיש כי רובם אינם מעורבים בה . למיטב ידיעתי פרס , רבץ , ברק ונתניהו לא היו ואינם נגועים במעשי שחיתות . ובכל זאת תמיד נמנעו מלהוביל מהלך אגרסיבי נגד תופעות שחיתות של חבריהם לשלטון , גם כאשר אלו היו ברורות וידועות . כתוצאה מכך נוצר מצב שבו ציבור הבוחרים אינו מתרגש עוד מגילויי שחיתות , והדבר אינו מסכן באופן ממשי את סיכויי המועמדים "המושחתים" להיבחר . מציאות זו השתנתה לטובה בשנים האחרונות .
אל הספר