מלחמת עירק כווית מצד אחד , ועליית רבין לשלטון מצד שני , יצרו את הבסיס להסכם אוסלו , כהמשך לוועידת מדריד . מלחמה זו הביאה למשבר חמור ביחסי עראפת ואש"ף עם נסיכויות הנפט , ואלה הפסיקו כל סיוע כלכלי לאש"ף , שהתקרב בשל כך לפשיטת רגל . במקביל המשיך החמאס לקבל סיוע כלכלי נדיב ממדינות כלוב , אירן ועירק , וגם מתורמים פרטיים ( בעיקר מארה"ב . ( התרוששות אש"ף הביאה לכך שכוחו בגדה ובעזה נחלש מאוד , והוא נאלץ להפסיק מימון של פעילויות אזרחיות וצבאיות , ובמקביל התחזק החמאס שתפס את מקומו . לעראפת היה ברור שהמשך הסטטוס קוו יביא לכך , שבהדרגה יאבד מכוחו בשטחים לטובת החמאס , לכן נטה יותר יותר להגיע להסדר עם ישראל . ראש הממשלה יצחק שמיר ראה בחיוב תהליכים אלה של היחלשות אש"ף . ואילו רבין , שהחליף אותו , חשש דווקא שהתגברות כוח החמאס בשטחים תדחה לשנים ארוכות את סיכויי השלום . מסקנתו של רבין הייתה ברורה - הימנעות מהסדר עם אש"ף תבטל כל אפשרות להסכם מהיר עם הפלשתינים ( בעיקר משום שנציגיהם מן השטחים הסכימו לקבל הנחיות רק מעראפת , ( לכן החליט להמר על הסכם אוסלו . התנאים להסדר הדו צדדי נוצרו בהדרגה . פרס וביילין בא...
אל הספר