יצחק רבין אימץ את מרבית המרכיבים ומאיצי הצמיחה של המשק , ועל כן גם הצליח . הוא התאים את עמדותיו לדרישות הגלובליזציה ופתיחת השווקים , ובכך הקדים את דורו . הוא עשה זאת למרות האינסטינקטים המפא"יניקים שלו שאמרו כי מעורבות ממשלתית גדולה בצמיחה היא חיונית . ההכרעה האסטרטגית הכלכלית החשובה ביותר של ראש הממשלה , הייתה הורדה משמעותית במשקל הביטחון בתוצר , והפניית המשאבים לתשתיות פיזיות , חינוך וקליטת עלייה . הוא התמקד הרבה פחות מקודמיו בסיוע ענפי סקטוריאלי , והבין שלא משם תצמח הטובה . מתוך גישה זו הגדיר רבין את היעד של הורדה דרסטית במשקל הביטחון בתוצר עד לרמה של 9-8 אחוזים בלבד . מולו התייצבו בל השרים והרמטכ"ל אהוד ברק , ודרשו ממנו להגדיל באופן מוחלט את הוצאות הביטחון , לשם הכנה לעימות עם מדינות קרובות ורחוקות . אבל רבין סירב ואמר שהוא לוקח על עצמו את האחריות המלאה . המשאבים הגדולים שהשתחררו מן הביטחון , הבנייה הציבורית והקפאת ההשקעה בהתנחלויות , הופנו רובם ככולם להשקעה בכבישים , רכבות , תקשורת וכדומה , לחינוך ( גידול ריאלי ב 70 אחוזים ) ולקליטת עלייה . במקביל אפשרה קבלת הערבויות האמריקניות יצ...
אל הספר