תקופה זו היא עידן הצמיחה הכלכלית המהירה , בה פעלה המנהיגות הכלכלית באופן נכון מבחינת התיאוריה הכלכלית והייתה בעלת יכולת ליישם את המדיניות בה דגלה . בן גוריון הוביל את האסטרטגיה הנכונה בכך שהסכים להפחית באופן משמעותי את הוצאות הביטחון , והיה מוכן לגבות מדיניות כלכלית מורכבת בתחום החברתי כלכלי , על כן הוא זכאי לקבל את הציון הגבוה ביותר מבחינת מנהיגותו הכלכלית , כמו גם מבחינת אופי מנהיגותו הביטחונית פוליטית . לצד בן גוריון פעלו באופן נכון ומשמעותי לוי אשכול ופנחס ספיר , אשר ברמה המקרו כלכלית הרחיבו מאוד את ההוצאות בהשקעות התשתית והחינוך , תוך שמירה על מסגרת של יציבות פיננסית סבירה מבחינת גירעון תקציבי ועמידה ביעדי האינפלציה . אולם תרומתם המרכזית של ספיר ואשכול הייתה בכך שהכירו בצורך לפתוח את המשק לתחרות פנימית ולעיתים גם חיצונית , ולהניח לאיתותי השוק לקבוע את עיקר הפעילויות המשקיות . עלה בידם להתעלם חלקית מהשפעות אידיאולוגיות סוציאליסטיות , ועובדה זו אפשרה להפעיל את השווקים , מתוך תחרות כלכלית סבירה . בשוק המט"ח הפעילו השניים את שוק הנת"ד ( ניירות ערך תמורת דיבידנדים , ( שאפשר רכישת ניירו...
אל הספר