כמו בעולם בכלל , גם בישראל יש ארגונים מקצועיים כמו למשל התאחדות התעשיינים , להב , ארגון רואי החשבון , ארגון עורכי הדין ואיגוד לשכות המסחר . אלה פועלים מתוך שילוב של תפקידים ויעדים , הן כלוביסטים ואינטרסנטים והן כמקדמי יעדים לאומיים וחברתיים . ארגונים אלה שיפרו מאוד את מעמדם הפוליטי והציבורי בעידן הגלובליזציה של . 2008-1990 בשנות ה 50 וה 60 העדיפה ישראל מבחינה ערכית את ענפי התעשייה והחקלאות על פני השירותים . דבר זה התבצע בעזרת סבסוד תקציבי גדול , מתן אשראי בריבית נמוכה והקלות מס מרביות . גם השכירים הועדפו על פני העצמאים הקטנים והגדולים , ונהנו מהקלות מופלגות בהפרשות פנסיוניות , קרנות השתלמות ועוד . המשבר התקציבי והאינפלציה הגבוהה בשנות ה , 80 כמו גם תהליך הייצוב שבא בעקבותיהם ( ב , ( 1985 יחד עם פתיחת השווקים המוחלטת בשנות ה , 90 שינו לחלוטין את מערכת ההעדפות הערכית לאומית , וכך הלכה ונעלמה אפליית מיגזר השירותים . כיום ברור שהישגים בראיית חשבון , פיננסים ותקשורת אינם נופלים בחשיבותם מהישגים בחקלאות או בתעשייה , וכי תרומת העצמאים לתעסוקה בדור האחרון , חשובה בהרבה מתרומות החקלאים ואף...
אל הספר