הדיון הציבורי וההכרעות הפרלמנטריות

משרד האוצר ובנק ישראל היו מודעים לכך , שפתיחה מוחלטת של שווקי המוצרים לתחרות ביבוא מכל המדינות איתן סוחרת ישראל , תשנה באופן ברור את היתרונות היחסיים האפקטיביים של ישראל , תביא לחיסכון מהותי במט"דו , ותעלה את רמת חיי האזרחים . אך במקביל תגרום לשינוי מבני , לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים , או הסבתם לתחומי עבודה אחרים . מבחינה אסטרטגית , הכיר משרד האוצר בצורך לפתוח דיון ציבורי רחב בנושא , באמצעות מאמרים , הרצאות ושיחות עם עיתונאים . מובילי מהלך החשיפה התייחסו לממצאי מחקרים בינלאומיים שהראו את יתרונות הליברליזציה גם בתחום התעסוקה , אף שהודו בכך שעלול להיווצר "דור מדבר" שיסבול מן התהליך , וכתוצאה מכך תיווצר אבטלה חיכוכית ומבנית . באותה עת התנגדו התעשיינים לתהליך מתוך חשש שחלק מן המפעלים ייפגעו וייסגרו , ובחלק אחר תידרש השקעה גדולה ליצירת פוטנציאל תחרות עם העולם . התעשיינים אף דרשו בשלב מסוים את פיטורי כממונה על הכנסות המדינה , בטענה שבהרצאותיי אמרתי שאין עדיפות משקית למפעל תעשייתי על משרד רואה חשבון , ואפילו לא על מספרה לכלבים . לטענתי , בשווקים פתוחים , תנאי התחרות הזהים לכל , והם שיקבעו א...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד