מתנגדי הגלובליזציה רואים בדירקטיבות ובשווקים הפתוחים לעיל , מזימה מתוכננת של בעלי ההון בעולם ליצור מנגנון השתלטות יעיל על הכלכלה העולמית . העובדות הטכניות אינן מוכיחות זאת . התהליך של יצירת כללי המשחק של המודל הגלובלי התפתח הן בהדרגתיות והן בסימולטניות , על ידי כל הגורמים הממוסדים והלא ממוסדים של הכלכלה העולמית . בתחילת שנות ה 90 היינו עדים להופעת "קונסנסוס ושינגטוך , הסכמה שהושגה בין קרן המטבע הבינלאומית , הבנק העולמי ומשרד האוצר של ארה"ב , לפיה צמיחה תושג בעולם באמצעות כללי יציבות מקרו כלכליים , הפרטה מואצת , ליברלזציה של הסחר והקטנת מעורבות הממשלה . להסכמה זו הצטרפו בהדרגה המדינות המשתתפות בגוש היורו ( אמנת מסטריכט , ( ואיתן גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות , S & P פיטש ומודים , ( Fitch Moodies ) אשר ניסחו גם את כללי היציבות לעיל . כל מדינות העולם קיבלו את הדרישות שהציבו כל הגורמים לעיל ומתנגדי הסחר העולמי והדירקטיבות הכלכלית נדחקו מן המרכז והיו למיעוט קטן ושולי . התהליך שהתרחש בעולם היה פשוט למדי , מרגע שחברות דירוג האשראי וגוש מסטריכט קבעו את כללי היציבות והפתיחות לעולם , נאלצו ...
אל הספר