החל מ 2009-2004 אנו ניצבים מול תופעה מוזרה שניתן להגדירה ככמעט מבהילה , המתבטאת בכך שהסקטור העסקי מתנתק מן הסקטור הציבורי וכביכול אינו מושפע ממנו , כך למשל בעוד שהמדינה ניהלה מלחמה של חודש וחצי בצפון , הסקטור העסקי המשיך לצמוח במהירות . ממשלות קמות ונופלות והסקטור העסקי מתעלם מכך . השחיתות וחוסר היעילות במדינה גדלים והולכים , ואילו הסקטור העסקי לא נפגע מכך . אם כי במציאות אנו צפויים בעתיד הקרוב או הרחוק להשפעות גומלין חזקות בין הסקטור הציבורי השוקע , לסקטור העסקי הפורח , בכל זאת , נדמה כאילו כולם מנסים לדחוק את הקץ . אנסה להדגים במדדים ובנתונים את מאפייני הפער בין הסקטור הציבורי לעסקי . כבר ראינו שכמעט בכל מדד כלכלי בינלאומי , ישראל מאופיינת בדואליות מדאיגה . הסקטור העסקי הוא מן המתקדמים בעולם , ומולו ניצב הסקטור הציבורי שמשיק לארצות העולם השלישי , או ממוקם בשולי הארצות המפותחות . הרמה הממוצעת של עובדי הציבור מבחינת ההשכלה , המיומנות וכדומה , אינה נמוכה , אולם כללי המשחק הפוליטיים ציבוריים הביאו לכשלים כה רבים עד כדי ניטרול רמת התפקוד של הסקטור הציבורי . המדדים השונים כפי שיודגמו בהמש...
אל הספר