המאפיין המרכזי של תקופת 1939-1929 היה מרכיב מרכזי אחד , והוא אובדן שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי בעולם . כאשר כל מדינה או גוש מדינות ניהל מדיניות אנוכית לחלוטין על חשבון מדינות אחרות ( מודל שכונה : "רושש את . ( "שכניך כתוצאה מכך התהווה משבר חריף בהיקף הסחר העולמי , נפסקו ההשקעות הבינלאומיות והחלה שקיעה כלכלית ופוליטית . כל אלה גרמו לבסוף לפרוץ מלחמת העולם השנייה על כל נוראותיה . אם כי יש להדגיש כי היו גם נסיבות אחרות . השנים הקרובות הן שנות מבחן לגלובליזציה : האם יימשך שיתוף הפעולה בין מדינות העולם או שמא ייווצרו פירוד ופיצול שיגרמו למשבר כלכלי חמור עוד יותר . בראשית המשבר הפיננסי העכשווי , שיתוף הפעולה בין המדינות היה רב מאוד . כולן ובכלל זה גם סין , הודו ושאר המדינות המתעוררות , הכירו בצורך שעושרן תלוי בשווקים הפתוחים . ארה"ב ידעה שהיא תלויה בתנועות הון גדולות אליה ( רכישת אג"ח של ממשלת ארה"ב ) וכי היא נהנית מיבוא זול . אולם שקיעת הצמיחה הכלכלית והתארכות משך הזמן של המשבר הכלכלי , מגדילות מאוד את הלחצים הפנימיים בארה"ב להגן על התעסוקה והייצור המקומי במדינות המפותחות . גדל גם החשש מפני...
אל הספר