פרק ראשון תיחום תורת הצורות ואפיונה

1 . 0 הדקדוק היוצר מתכוון אפוא לתת תשובה לשאלה , כיצד יוצר האדם את מבעיו , כלומר איך הוא מרכיב הגיים להברות ולמילים ; איך הוא מחבר את מילותיו זו לזו ויוצר מהן צירופים ומשפטים ; ואיך הוא מחבר את משפטיו לשיח שלם . עיונים תחביריים במשפט ובמה שמעבר לו נותנים תשובה רק לחלק מן השאלות האלה . מצד אחר , עיון בהגיים עצמם , הגדרתם החיתוכית והשמעית , שינוייהם האפשריים ושאר בחינות ההגה — גם בו אין די : אדם בונה את משפטיו ממילים , ופרק נכבד בעיון הבלשני בלשון צריך להיות מוקדש אפוא למבנה המילים ולדרכי יצירתן . 1 . 1 פרק זה לא בכל שפה הוא בעל אותו היקף . ככל שהשפה בעלת אופי אנליטי יותר , כלומר ככל שמילותיה מכילות רק גורם משמעות אחד , יהיה פרק תורת הצורות קצר יותר , לא כבשפה שהיא בעלת אופי סינתטי . השוו , למשל , את המבע העברי יגמר אל מקבילו באנגלית . he will finish בעברית המבע כולו הוא בן מילה אחת ואילו באנגלית ימומש כל גורם משמעות הכלול בו במילה נפרדת . אם אתה ממיר גורם אחד , כגון את הגוף , הרי באנגלית זו המרת מילה שלמה במשפט , will finish you ואילו בעברית ניכר רק שינוי של הגה במילה . במקום יגמר נאמר ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה