ראשית דבר נבואתנו מצאה קן לה בלב קובץ נבואותיו של ישעיהו בן אמוץ "אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה" ( ישעיה א , א , ( אלא שאין כל ביטחון כי אכן מפיו יצאו הדברים . אדרבה , יש יסוד להנחה כי נביא עלום שם אמרה , בימי גלות בבל , וזו התגלגלה לה אל מגילת נבואותיו של הנביא ישעיהו , איש יהודה וירושלים , אשר הרבה להינבא על עיר ה' וביתו . יאמר האומר כי "המוציא מחברו עליו , "הראיה וראוי להודות על האמת ולומר , כי ראיות מוצקות ובלתי ניתנות לערעור אינן בנמצא , אך טענת האיחור מיוסדת בראש ובראשונה על תמונת הכתוב הראשון . "ויצא ח י טר מגזע . "ישי ציור זה מניח כי העץ , השושלת המלכותית המושלת ביהודה , נכרת , ומפיח תקווה כי בימים יבואו תתחדש מן הגזע הכרות צמיחה חדשה , ושליט ממשפחת דוד ישוב להנהיג את עמו . כריתת העץ נתרחשה עם כיבוש ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל ומותו של צדקיהו , אחרון מלכי יהודה . גם שתי מילים בנבואה , דווקא מן הכתוב הניצב בראשה , תומכות בהוצאתה מחזקתו של ישעיהו בן אמוץ ונטיעתה בימות הגלות המשוועת לנחמה : "חטר" ( המילה מופיעה עוד רק במשלי יד , ג אך רווחת באר...
אל הספר