ראשית דבר נבואת יחזקאל שבה נתבונן עתה אינה מנתקת אותנו מסיפור הבריאה . עם זאת , תשומת לבנו תתמקד בסיפור הכרוך בו , מעשה גן עדן , ובעיקר בתמונת הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן ולהשפיע מרוב טובו על מרחבי ארץ ( ראו בראשית ב , י-יד . ( בנבואתנו יוצאים מים מן המקדש אשר בירושלים , נהפכים לנחל עתיר מים המשפיע ברכה על כל סביבתו ומביא חיים אף לים המלח , ים המוות . כל מקום שמי הנחל מגיעים עדיו נהפך ממדבר שממה לגן עדן ארצישראלי . הנביא יחזקאל בן בתי אשר חזה לנו חזון מופלא זה , היה מכוהני המקדש אשר בירושלים והוא גלה , כפי הנראה , בגלות יהויכין מלך יהודה ( בשנת 597 לפני הספירה . ( בשנה החמישית לגלות יהויכין הוא כבר שרוי בקרב הגולה בבבל , על נהר כבר , ושם רואות עיניו את חזונו הראשון , " מראות , "אלהים מעשה המרכבה ( ראו יחזקאל א , א ואילך . ( נבואתנו משוקעת בחטיבה הנועלת את ספר יחזקאל ( פרקים מ-מח ) שבה חוזה הנביא הכוהן את תבנית בית המקדש שלעתיד לבוא ואת הסדרים האידיאליים אשר ישררו בארץ , כולל סדרי הפולחן והחברה . לחטיבת הפרקים הללו זיקה הדוקה לפרקי החזון בפרקים ח-יא ' . שם נלקח הנביא בציצית ראשו מביתו...
אל הספר